פסק-דין בתיק ת"ק 39279-02-11

1.         התובע הגיש ביום 21.1.11 תביעה נגד הנתבע בה ביקש לחייבו לשלם לו נזקיו בסך שף 8,000 ש"ח (ראה תיק 39279-02-11) ולאחר שהתובע הגיש תביעתו, הגיש גם הנתבע ביום 15.3.11 תביעה נגד הנתבע ונגד הגב' מרים אבו אליונס ובתביעה זו ביקש הנתבע לחייב את התובע לשלם לו סך של 14,720 ש"ח - כפי שעוד יפורט להלן. (תיק 27555-03-11)

            מאחר ושני התיקים קשורים באותו נושא - ביקשו הצדדים לאחד את הדיון בשני התיקים ובית המשפט נעתר לבקשה וכך התקיים הדיון בשני התיקים בצוותא חדא והפרטיכל ופסק דין זה מתייחס לכ"א מהתיקים הנ"ל - כפי שיובא להלן.

            בשל קיומם של שתי תביעות ועל מנת להקל על הקורא הנכבד ייקרא להלן התובע אבינו יצחק שלייכר, שהוא גם הנתבע בתיק השני כ- "התובע" ואילו הנתבע שהוא גם התובע בתיק השני ייקרא להלן:"הנתבע".

2.         א.         התובע רצה לרכוש רכב מהנתבע ולצורך כך נפגשו הם ברחובות. התובע הסתכל על הרכב, עשה בו סיבוב, נבדק על ידי אדם שהובא על ידי התובע ובהמשך לכך, החליט לרכוש את הרכב.

                        לצורך רכישת הרכב, ערכו הצדדים זיכרון דברים בו קבעו את עלות הרכב לסך של 18,700 ש"ח.

                        במעמד עריכת זיכרון הדברים שילם התובע מקדמה בסך של 2,000 ש"ח וסוכם, לבקשת הנתבע, שהרכב יימסר לידי התובע תוך 15 ימים מיום עריכת זיכרון הדברים.

            ב.         בעת שהצדדים נפגשו על מנת לבצע העברת בעלות ולמסור הרכב לתובע. באותו זמן, ביקש התובע לראות את הרכב על מנת לעשות בו סיבוב ואז טען הנתבע, שרק לאחר העברת הבעלות יוכל לראות את הרכב במקום החניה של הרכב.

                        בבית הדואר, בטרם העברת הבעלות טען הנתבע, שהוא לא חותם על הטפסים לפני שיקבל את יתרת התשלום עבור הרכב ולכן, היות והתובע היה מענוין בהעברת הבעלות - שילם הוא את היתרה לנתבע ולאחר מכן חתם הנתבע על טפסי העברת הבעלות.

            ג.          לאחר העברת הבעלות ולאחר השלמת יתרת המחיר המוסכם, ניגש התובע לקבל הרכב ואז גילה שהרכב לא מניע.

                        התובע טוען בכתב התביעה, שהנתבע התקשר למוסך שלו:" והמוסך לפי מה שתיאר שהלך ראש מנוע ונזקים". כאשר התובע שאל את הנתבע מה עושים, השיב לו הנתבע בקול בוטה, שזו בעיה שלו.

                        באותו מעמד, ביקש התובע לבטל את העברת הבעלות ולהשיב לו את כספו או שהנתבע ישתתף עמו בהוצאות הנזק. הנתבע סרב להצעת התובע.

            ד.         לאור השתלשלות העניינים הנ"ל, הגיש התובע תביעתו לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 8,000 ש"ח בטענה "שנעקץ" על ידי הנתבע, שכן הנתבע הסתיר ממנו את מצב הרכב.

3.         הנתבע, לא רק שביקש לדחות את תביעת התובע, אלא שהגיש גם תביעה שכנגד בה ביקש לחייב את התובע 14,720 ש"ח, הכולל בחובו: סך של 6,700 ש"ח המהווה את היתרה הבלתי מסולקת בעד הרכב, סך של 3,940 ש"ח עבור הפרת ההסכם, סך של 1,580 ש"ח עבור הוצאות עו"ד, סך של 2,500 ש"ח עבור אבדן ימי עבודה, הוצאות כלליות ועוגמת נפש.

4.         הנתבע מבסס את טענותיו לדחיית התביעה ולקבלת תביעתו שכנגד על הטענות העיקריות הבאות:

            א.         התובע בדק את הרכב, את ספר הטיפולים והיסטוריית הטיפולים ואיתר נזילת שמן מזערית.

                        בגין ליקוי זה ולאחר שהתובע התמקח עם הנתבע, הסכים הנתבע להפחית סך של 300 ש"ח ממחיר הרכב וכך נקבע מחירו של הרכב לסך של 18,700 ש"ח.

            ב.         זיכרון הדברים נערך ביום 17.1.11 וביום 9.2.11 התקשר הנתבע אל התובע והודיע לו שהוא יכול לבוא ולקבל את הרכב - זאת מספר ימים לפני תום 15 הימים שנקבעו בזיכרון הדברים.

                        לאחר תיאומי מועדי קבלת הרכב, הגיע התובע ביום 17.2.11 לקבל הרכב ולאחר שהתובע ערך בחינה קצרה לרכב, נכנסו הצדדים לסניף הדואר לבצע העברת בעלות.

            ג.          א)         הנתבע מציין, שמאז נערך זיכרון הדברים ועד למסירת הרכב לידי התובע, לא הייתה כל תקלה ברכב ועוד ביום המסירה בדק התובע את הרכב ולא נמצאה בו תקלה ולאור מצב הרכב הסכים התובע לבצע העברת בעלות.